הקשר בין עסקים וארגונים, ניהול ואהבה

האם צריך להשאיר את החברויות בצד כשמדובר בעסקים?

רגע.. לא מדברים על אהבה רומנטית...

הטעות הנפוצה ביותר היום, שמנהלים וראשי צוותים מרגישים, שהם צריכים להלביש על עצמם רק ארשת רצינות מקצועית, בכדי ליצור רושם טוב ולהניע עובדים.

מחקרים מראים.... (מעדיפים יחס על משכורת, מניעת עזיבה...)

ב - H.E.R.O, אנחנו רואים את בניית החוסן החברתי, כעמוד תווך מרכזי בבניית תרבות רגשית והצלחה בתפקוד ויעילות העובדים.

לא מדובר על תהליכי טים בילדינד, שהם אכן נותנים אווירה טובה לכמה רגעים, אבל האם זה השאיר חותם לעתיד?

ישנו תחום, שמשך התעניינות רבה בשנים האחרונות בעולם, שנקרא ״אהבת עמיתים״(Companionate Love), בו יצירת קשרים משמעותיים בין קולגות, הם ייסוד להצלחת ארגון. זה בולט במיוחד בעמידה באתגרים, חדשנות ואף בהתמודדות כם מקרי קונפליקט וסכסוכים.

יסודות התקשורת בין בני האדם, הם תחום רגיש ונחוץ היום. ביניהם גם תשומת לב על יכולות ההקשבה האינטגרטיבית והאמפתיה.

מחקרים מראים שלפיתוח יכולות אלו אין מספיק תשומת לב בעולם בו כל אחד יותר ויותר מרוכז בעצמו. כתואצאה מכך איכות ההקשבה והאמפתיה צנחה במאות אחוזים.

האדם מבלה שליש מחייו במקום העבודה. האקלים החברתי שהעובד נחשף אליו במהלך שעות שהותו שם לרוב משפיעה עליו גם בהמשך, קשה להימנע מכך. זה מה שנקרא: הדבקה רגשית. יש הבדל משמעותי בין להיות 8 שעות ליד עובדים תומכים ומחייכים לבין עובדים אפטיים ומרוכזים בעצמם. הרגשות האלה מדבקים, בדיוק כמו חיידקים ווירוסים ואותם אנחנו גם לוקחים איתנו הביתה אחרי העבודה.

החברות המובילות בעולם כבר מבינות, שבכדי ליצור מוטיבציה אצל העובדים, חובה לתת דגש לרווחת העובד. וזה לא מסתכם רק בקפטריה נחמדה, שולחן סנוקר בהפסקה או חבילת שי לחג.

יצירת תרבות רגשית משמעותית בארגון, מגבירה בעובדים את תחושת השייכות לארגון, מעלה את ״OCB״ Organizational Citizenships Behaviors, שזה מושג המסביר את מידת התרומה של העובדים ועד כמה הם נותנים מעצמם, מעבר למה שכתוב להם בחוזה.

הם רואה את הארגון כחממה שטוב להיות בה - כמשפחה.